|
יולי 2002 פורסם ב"רבעון לכלכלה", מרץ 2003, עמ' 27-104. אי-שוויון וצמיחה בישראל סדרה
של ארבעת המאמרים דן בן-דוד אוניברסיטת
תל-אביב מאמר
1: "התוואים
הכלכליים-חברתיים של מדינת ישראל" מאמר
2: "מערכת החינוך של ישראל בראי
כלכלי-חברתי בעידן הגלובליזציה" מאמר
3: "כח העבודה בישראל מההיבט הבינלאומי" מאמר
4: "תשתית
התחבורה בישראל מההיבט הכלכלי-חברתי" הקדמה לארבעת המאמרים
ישראל מאופיינת על ידי שתי מגמות ארוכות טווח
בעלות השלכות לא מבוטלות על עתידה הכלכלי-חברתי של המדינה. בזמן שקצב הגידול של התוצר לנפש הינו בין
הנמוכים בעולם המערבי כבר קרוב לשלושה עשורים ברציפות –
מה שמגדיל את הפער הכלכלי בין ישראל לבין המדינות המערביות המובילות – הולכים וגדלים הפערים הכלכליים בתוך האוכלוסיה הישראלית ומגיעים
לרמות גבוהות מאוד. אפיון שתי מגמות אלה
עומד במרכז המאמרים המצורפים. המאמר
הראשון מתאר את מגמות הצמיחה, חלוקת ההכנסות, והוצאות המדינה במהלך העשורים
האחרונים מנקודות מבט ארוכות טווח וכן מנקודות מבט השוואתיות עם מדינות
אחרות. שלושת המאמרים הבאים מתמקדים
בשלושה תחומים המשפיעים ישירות על הצמיחה ואי-השוויון: חינוך (מאמר 2);
כח העבודה (מאמר
3); ותשתית התחבורה (מאמר
4). מטרת המאמרים הינה לתאר את ההיבטים
הכלכליים-חברתיים של הסוגיות שצוינו לעיל.
בחלק מהמקרים, תוצגנה דרכים שונות מהמקובל בארץ לבחינת המצב – גם מבחינה מתודולוגית וגם על ידי הסתכלות מנקודת מבט ארוכת
טווח. המאמרים עוסקים בתאור עובדתי
בלבד. הסיבות לכך הן שתיים: ראשית, הרצון
בכתיבת עבודה רחבת היקף הנותנת תמונת מצב הניתנת להבנה גם על ידי קוראים שאינם
כלכלנים אקדמיים. שנית, הרצון להכיל במקבץ
אחד של מאמרים תמונה משולבת של הגורמים המרכזיים המשפיעים בו-זמנית על צמיחה בת
קיימא ועל חלוקת ההכנסות במדינת ישראל. טיפול אפקטיבי בבעיות הכלכליות-חברתיות מחייב מדיניות מערכתית
משולבת. הקטנת שיעורי אבטלה ואי-השתתפות
האוכלוסיה בכח העבודה למימדים מערביים יסתייע מכך שמערכת תמריצים לאי-עבודה תוחלף
במערכת תמריצים לעבודה. אך אין בכך די אם
(א) המדינה תמשיך לייבא עובדים מחליפים מחו"ל המועסקים בתנאים שאינם תואמים
את חוקי העבודה החלים על ישראלים, ו-(ב) לעובדים ישראלים רבים אין כלים ולמגזר
העסקי אין תנאים להתמודדות נאותה במשק פתוח ותחרותי. הגברת ההשתתפות והתעסוקה בכח העבודה וכן העלאת
הפריון יתרמו רבות להקטנת העוני ואי-השוויון וכן להגברת רמת החיים והצמיחה
הכלכלית. |