פורסם ב"הארץ" ב- 30 בנובמבר 2007.

 

חור שחור ושמו חינוך

דן בן-דוד

          נהר הטנסי משתרע בין הרים מתגלגלים הצבועים בירוק כהה וסמיך. בהרי האפּלצ'ים שלאורך הנהר חיה אחת האוכלוסיות העניות בארה"ב.  כאן גדל אלוויס.  כאן גם הושק בשנות השלושים אחד הניסויים החברתיים-כלכליים הגדולים – הקמת מערכת סכרים ענקיים ליצור חשמל, ובעיקר ליצור מקומות עבודה – במסגרת הניו-דיל של הנשיא החדש, פרנקלין רוזוולט.

          כעבור יותר מחצי מאה, בוצע ניסוי נוסף במדינת טנסי, קטן בהרבה מפרויקט הסכרים, אך בעל יכולת להאיר הרחק מעבר להרי האפּלשיה.  שני חוקרים מאוניברסיטת טנסי, וויליאם סנדרס וג'ון ריוורס, בדקו את הקשר בין איכות המורה להישגי תלמידיו.  בבדיקה שערכו לגבי כל ילדי טנסי בכיתות ג' עד ה' בשנים 1990-96 – התבררו ממצאים המרוקנים מתוכן את הביטוי "רפורמה בחינוך" החביב כל כך על שרי ופקידי ממשלה.

          כפי שניתן לראות בדיאגרמה, החוקרים מצאו, שבשל הבדלי איכות בין מורים, נוצר פער של יותר מ-50 נקודות אחוז בין תלמידים בני 11, שהיו בעלי הישגים בינוניים דומים בגיל 8.  הם הבחינו בהשפעת המורה על הישגי תלמידיו לפחות ארבע שנים לאחר שהתלמידים כבר סיימו ללמוד אצל אותו מורה.  החמישון העליון של המורים מקנים שיפורים ניכרים בהישגים לתלמידים בכל הרמות.  ולבסוף, תלמידים בעלי אותה רמת הישגים, ללא קשר לרקע העדתי שלהם, מגיבים באופן דומה לאותו מורה.

          אבל נראה שאצלנו, מתחילים מהסוף.  במקום לעסוק בפעולות ישירות ומכוונות להעלאת רמת המורים, המו"מ בין הממשלה למורים השובתים מתמקד בהעלאת שכר גורפת לכולם.  האם שכר המורים אכן נמוך?  כל הסימנים הפורמאלים מעידים שכן, מה שמהווה תמריץ עצום למציאת דרכים עוקפות להמרת תקציבים המיועדים למטרות אחרות לגמולי שכר שונים ומשונים.

          ובכל זאת, כשמסתכלים רק על השכר הבסיסי, ללא מניפולציות חשבונאיות – וזה למעשה מה שרואה מבחוץ מי ששוקל להיות מורה – שכר המורים אכן נמוך מאוד.  לפי הנתונים האחרונים של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD, שבו חברות רוב המדינות המפותחות), שכר המורים המתחילים בישראל ב-2005 היה נמוך מממוצע ה-OECD.  לאחר תיקון עבור הבדלים ברמת החיים בין מדינות, השכר בישראל נמוך ב-40% למורים בבתי ספר יסודיים וב-44% למלמדים בחטיבות העליונות.  שכרם של מורים ישראלים עם ניסיון של 15 שנה נמוך בכ-50% מהשכר הממוצע ב-OECD.

          אין כל ספק שיש להעלות את שכר המורים בישראל בצורה משמעותית.  אך שיפור שכרם ושינוי תנאי עבודת המורים אינם רפורמה כאשר מדינת ישראל ממשיכה לממן כשני תריסר מכללות להוראה עם תנאי קבלה מתחת לכמעט כל החוגים באוניברסיטאות והמכללות הכלליות בישראל.  לא יתכן שכספי חינוך גדולים כל כך יורדים לטמיון במימון הכשרתם של אנשים רבים מאוד שאין להם הנתונים האישיים להתקבל בעצמם לאוניברסי טה, לא כל שכן להכשיר ילדים להתקבל לשם.

          רפורמה אמיתית חייבת להתחיל בסגירה מיידית של כל המכללות להוראה, מלבד המעטות מאוד שהינן משכמן ומעלה היכולות לעבור הסבה למכללות כלליות לכל דבר.  מי שירצה להיות מורה בישראל יצטרך להתקבל ללימודים אקדמאים רגילים באוניברסיטה או במכללה כללית, לקבל תואר ראשון – לפחות – בתחום מקצועו, ולאחר מכן להשלים תעודת הוראה.  הכשרה כזאת תבטיח רמה מינימלית גבוהה, והיא גם תחייב את המדינה לשלם שכר תחרותי כדי לשכנע אנשים עם חלופות לבחור במקצוע ההוראה.

 

מצב החינוך בישראל

          השבוע, פורסמו נתוני מיצ"ב שמראים ירידה נוספת בהישגי התלמידים.  כמו כן, פורסמו גם נתוני PIRLS משנת 2006 המשווים את הבנת הנקרא של ילדי ישראל בכיתה ד' ליכולות של ילדים במדינות אחרות.  כאשר משווים בין 18 מדינות מערביות מתקדמות, ישראל ממוקמת במקום ה-16 בלבד.  כותבי הדו"ח מציינים שמרבית המדינות המובילות – ובינהן, שלוש המדינות הראשונות בדירוג – הראו שיפורים גדולים מאז המבחן הקודם ב-2001.  בין המדינות שהציגו את השיפורים הגדולים ביותר, הונג קונג וסינגאפור, שביצעו שינויים מבניים מקיפים במערכות החינוך בתוכניות הלימוד, חומרי ההוראה ובהכשרת המורים.

          כשמרחיבים את היריעה כדי לכלול גם את תחומי המתמטיקה והמדע (בנוסף להבנת הנקרא), מבחני PISA מ-2002 עבור ילדים בגיל 15 מספקים תמונה קודרת למדי. ההישגים הממוצעים בשלושת התחומים היו גבוהים יותר בכל אחת ממדינות ה-OECD שעבורם ישנם גם נתונים על ההוצאה לחינוך, ללא יוצאות מן הכלל.  יוון ואיטליה עברו את ישראל ב-5% ו-8%, בהתאמה.  הישגי ארה"ב היו גבוהים ב-13%, הישגי צרפת ב-15%, בריטניה פתחה פער של 20% ויפן הובילה עם פער של 24% בינה לבין ישראל. (עם כתיבת מאמר זה, יצאו לאור ממצאים ראשוניים ממבחן PISA מהשנה האחרונה המצביעים על התדרדרות ישראלית נוספת לעומת שאר המדינות.)  כפי שהראו הכלכלנים אריק הניושק ודניס קימקו, פערים ברמת החינוך היום באים לידי ביטוי בפערים כלכליים בין המדינות בעוד דור כאשר הילדים הופכים לעובדים.